לפעמים, לנצח נמשך רק שנייה
יש רגעים שנשמרים בזיכרונותינו לנצח, גם אם הם נמשכו רק לרגע. שניות שאנחנו לא רוצים שייגמרו ושעוצרות לנו את הנשימה. האם חווית את אחד מהרגעים הקסומים האלה? מהסוג שבו שנייה הופכת לנצח.
אנו יודעים ש"לנצח" אינו קיים; זו אשליה. בדיוק כמונו, הכל מסביבנו הוא חולף. באופן פרדוקסלי, רגע יכול להפוך למשהו נצחי עבורנו. זה משהו שחורג מהחוקים הפיזיקליים של היקום; אלו הם רגעים טרנסצנדנטליים, מטפיזיים.
אפילו אדם סקפטי יכול לחוות את הרגעים האלה שהם בלתי מוסברים. זה קורה בדרך כלל באהבה, כי זה במיוחד מעורר התלהבות, תשוקה ותקווה. הם מקרים שאנו זוכרים לנצח. לא משנה כמה שנים יעברו, אנחנו יכולים להיזכר במקרה הזה, עם אותו אדם, בכל עת.
נצח נוצר מרגעים שהצליחו ללטף את נשמתנו.
רגעים נצחיים
הרגעים הללו שנמשכים נצחים בזיכרון הנפשי והרגשי שלנו הם אלו שנותנים את המשמעות הגדולה ביותר לחיינו. אתה זוכר אחד מהמקרים האלה? עד לפרטים הקטנים אפשר לחזור לסצנה: מה שהרגשת, מבט, מגע, נשיקה, לב שיצא משליטה, צליל, תמונה. רגע קסום שנלכד על ידי כל החושים שלך.
אנחנו חוזרים למטלות שלנו, לשגרה, לשיאים ולשפל, לאחריות, להרגלים, למהר, להחלטות, ובכל זאת שום דבר מכל זה אינו מסוגל למחוק את אותם רגעים שסימנו את חיינו, שחרטנו ברשתיתנו. הם נשארים שלמים, בלתי ניתנים להפרעה בכל מצב חדש.
מזה מורכבים החיים - אינסטנטים - ובגלל זה כל כך חשוב לחיות כאן ועכשיו מבלי ללכת לאיבוד בדאגות התופסת מקום גדול בתודעתנו. להיות מודעים לכך יכולה לעזור לנו לייחס פחות חשיבות לאותם עניינים שמייסרים אותנו ולהעניק ערך רב יותר לפרטים הקטנים האלה שמגדילים את החוויה שלנו.
"אני מאמין כאן בחיי נצח. יש רגעים, אתה מגיע לרגעים, והזמן נעצר פתאום, והוא יהפוך לנצחי".
-פיודור דוסטוייבסקי-
הולך לאיבוד בהבטחה לנצח
מי מעולם לא הבטיח? מי יכול לומר שהם מעולם לא השתמשו במילה "לנצח"? אנו מבטיחים אהבה, אכפתיות, תשומת לב, שתמיד נגיד את האמת, שתמיד נהיה נאמנים ותמיד נהיה מאושרים. אנחנו הולכים לאיבוד במילים, בלי לחשוב על הכוח שיש להם ועל התקוות שהם מאכילים.
כל המילים והביטויים הללו מאבדים בסופו של דבר ערך ומשמעות, שכן בסופו של דבר, הניסיון כופה את עצמו והאכזבות מתחילות להיערם בזה אחר זה אל החלק העמוק ביותר של עליית הגג הפנימית שלנו. לפעמים אנחנו מוצאים את עצמנו המומים מלחץ הנסיבות, מבינים שמה שהבטחנו או מה שהובטח לנו בשלב מסוים כבר לא הגיוני ברגע זה בזמן.
אם נחפש ביטחון בהבטחות, בסופו של דבר ניקלע למציאות של אכזבה . להחזיק ב"נצח" זה כמו לשים כיסוי עיניים על העיניים כדי שלא תצטרכו לראות את המציאות, ובכך להכחיש ולדחות את הטבע שלנו.
למסרים האלה יש משמעות ספציפית משלהם ברגע שהם נאמרים, ויש צורך להבין שאנחנו יצורים ארעיים, בדיוק כמו ההתנהגות שלנו וכל מה שאנחנו חושבים ומה שקורה סביבנו.
בואו נמשיך לעשות רגעים קסומים
אנחנו האחראים, הגיבורים והיוצרים של כל אחד מהרגעים המאושרים שלנו. כל מה שנשאר בזיכרונותינו כרגעים ייחודיים ובלתי ניתנים להחלפה הופך לקדוש. המקומות שאנו עוברים, התחושות שאנו חווים, התחושה האמיתית שכל זה יימשך לנצח...
כשאנחנו נזכרים בכל רגעי האהבה שלנו לבד, יש סיפוק מוחלט ושכנוע שזה היה שווה את זה. הבגידות, התסכול, התחושות הקשות, האכזבה היא משהו שעובר, נשכח, מדולל בהבנת תקוות חדשות.
כאשר האנרגיה שלנו ממשיכה לזרום מההווה, בהיותנו מודעים לחלוטין לאותו רגע, ואיננו נתקעים בעבר, אנו מוכנים לחיות מחדש חוויות חדשות מלאות ברגעים קסומים. מוכן לשלב ברפרטואר שלנו את מה שבאמת היה הגיוני בקיום שלנו.
רגעים, אנשים, מצבים, מקומות. רגעים קסומים חיים בחוויה שלנו, בהחלטות ובגישה שלנו. כל מה שיש לו פוטנציאל לשנות את עולמנו הפנימי מקבל משמעות מיוחדת וייחודית. לשם כך, חיוני לנו להיות פתוחים לשינויים האמורים. אז, האם אתה מוכן לשלב רגעים קסומים בחייך?
