זה בסדר אם אתה עדיין לא יכול לקום, קח את הזמן שלך

זה בסדר אם אתה עדיין לא יכול לקום, קח את הזמן שלך
זה בסדר אם אתה עדיין לא יכול לקום, קח את הזמן שלך.

אלברט אליס נהג לדבר על כך שאחד הדברים המכניים שאנו עושים בכל פעם שאנו עוברים אכזבה, אובדן או אירוע טראומטי, הוא להאשים את עצמנו. ועוד משהו שאנחנו עושים הרבה זמן הוא להקרין סוג של "זלזול" כלפי עצמנו על כך שאיננו מסוגלים להתמודד עם חיינו. על זה שלא מצא את האנרגיה לקום בבוקר, או האומץ להתעמת עם מצבים ונסיבות מסוימות.

זה כמעט כאילו אתה מנסה לרוץ מיד אחרי שאתה נקע את הקרסול. אתה כועס על כך שאתה מרגיש את הכאב ואי-יכולת ללכת מהר כמו שהמוח שלך רוצה. אתה מתעלם מהעובדה שלכף הרגל שלך יש פציעה הדורשת טיפול. אתה צריך הפסקה - טיפול. ואתה צריך להתחיל להבין שבמשך זמן קצר לא תוכל ללכת, שלא לדבר על לרוץ.

קח את הזמן שלך, אבל נצל את הזמן הזה היטב

קח את הזמן שלך, כמה שאתה צריך ולא כמה זמן אנשים אחרים אומרים לך. לכל אחד יש את הקצב שלו. כל אחד זקוק לדפוסים שלו, לאסטרטגיות, להתעוררויות פנימיות ולתמיכה חיצונית כדי לדבוק בהם ולעבוד עליהם כל יום. ההבנה הזו היא בסיסית. עד עכשיו, בין אם תרצו ובין אם לא, היו לכם כמה רעיונות שגויים שמנעו מכם להתחיל בתהליך הריפוי.

מאמר ב"פרספקטיבות על מדע פסיכולוגי ", אומר שרעיון הפך פופולרי לגבי האופן שבו כולנו גמישים באופן טבעי. אנשים יגידו לך כל הזמן שהכל מרפא עם הזמן. שאתה פשוט צריך לתת למוח שלך לעשות את העבודה שלו. ואז לאט לאט זה יוציא את הכוח הפנימי הזה להיפטר מהלחץ שלך, או להתגבר על מצבים שליליים.

זה כמעט כאילו אתה מנסה לרוץ מיד אחרי שאתה נקע את הקרסול
זה כמעט כאילו אתה מנסה לרוץ מיד אחרי שאתה נקע את הקרסול.

זה לא נכון. הזמן לא מרפא שום דבר בעצמו. גם אין לנו טייס אוטומטי להפעיל כדי להדריך אותנו בדרך של חוסן. משהו שהחוקרים מהמחקר אומרים הוא שהרעיונות האלה מכניסים אותך למסגרת אמיתית של פסיביות פסיכולוגית. אתה שוקע בחול טובעני שם אתה מחכה לתרופה שלעולם לא תגיע.

רעיונות שאתה צריך להפסיק להאמין לגבי ריפוי פסיכולוגי

לפסיכולוגיה הפופולרית, ולכמה זרמים רוחניים, יש נטייה לשתול בתוכנו אמונות מוטעות מסוימות. והם רחוקים מאוד ממה שהמחקר מראה בפועל. קבלת הרבה מהרעיונות האלה עלולה להאט את הריפוי הפסיכולוגי שלך. זו הסיבה שאתה צריך לזכור כמה מהמיתוסים הכוזבים האלה. הנה הם:

  • הזמן מרפא הכל (שקר) ⇔ מה שאתה עושה בזמן הזה הוא מה שמרפא אותך.
  • כל הכאב נמשך רק שלושה חודשים (שקר) כל אחד צריך פרק זמן מסוים כדי להתמודד עם אובדן או פרידה.
  • אנשים חזקים יכולים להתמודד עם הכל (שקר) ⇔ מה זה בדיוק אומר להיות אדם חזק? תיוג מישהו כ"חזק" עלול לגרום לו להרגיש שהוא צריך להשתפר בהקדם האפשרי, וזה מסוכן.
  • כולנו עמידים (שקר) ⇔ חוסן הוא משהו שאתה עובד עליו, מפתח, מחדד ומתאים אישית. זה מבוסס על המאפיינים והצרכים שלך. זו לא התעוררות ספונטנית, זו מלאכה שצריך ללמוד ולהוציא לפועל כל יום, לא רק כשצריך אותה.

קח את הזמן שלך לתרדמה, לרפא

אמרנו בהתחלה שאנחנו כועסים על עצמנו כשאנחנו לא מתרפאים מהר. כשאנחנו לא רצים מהר כמו שאנחנו רוצים. או על שלא יכולת להיות אותם אנשים כל הזמן. זה בגלל שאנחנו חיים בעולם שאומר לנו שאנחנו צריכים להרגיש טוב כל הזמן. אנחנו תמיד צריכים להיות פונקציונליים ולהקרין תמונה של אושר טהור וזוהר.

אבל החיים לא מגיעים עם מסנני אינסטגרם. אתה לא יכול לשפר את מצב הרוח שלך בלחיצה אחת בלבד. זה משהו שדורש זמן ומאמץ, ומעל הכל מיקוד מכוון. אז עכשיו אנחנו הולכים לספר לכם על שתי אסטרטגיות פשוטות לעשות את כל זה.

  • קח את הזמן שלך למצב שינה. זה לא אומר לישון ולבודד את עצמך. זה אומר להשתמש באחד היתרונות של התהליך הפיזיולוגי הזה שבעלי חיים בתרדמת חורף מיישמים בפועל - שימור אנרגיה. אם הגוף שלך פשוט לא יכול יותר, אם המוח שלך מותש, אז תנוח. תפסיק לשים אנשים אחרים במקום הראשון. שימו בצד את כל הרעש החיצוני הזה כדי שתוכלו לדאוג לצרכים הפנימיים שלכם.
  • קח את הזמן שלך להחלים. כמה זמן שאתה צריך, לא כמה זמן אנשים אחרים אומרים. זכרו שהריפוי אינו מסע עם תאריך יציאה והגעה. זה תהליך, טיול ללא נוחות שבו לא צריך להסתכל מסביב על הנוף או מה שעוטף אותך - התמקד בעצמך.

לבסוף, ולא פחות חשוב, אי אפשר לשכוח שמומלץ לא להגיד לא לחברה בתהליך הריפוי. אתה רק צריך לבחור שותפים טובים לטיולים. בחירת איש מקצוע טוב שיוכל להדריך אותך בתהליך תקל על הכל. הם יעזרו לך לזהות שלפני שאתה יכול לרוץ בחופשיות, אתה צריך ללמוד ללכת שוב.

אתה יכול להשיג את זה, ולעשות זאת ייקח קצת זמן, אבל אתה תגיע ליעד שלך.