ההשפעות של כעס מדוכא
כעס מדוכא הוא מצב של הרס עצמי. עם זאת, גם פיצוצים של כעס אינם בריאים. למען האמת, לתת לכעס שלך להשתלט מזיק בדיוק כמו לא לשחרר אותו בצורה מבוקרת.
לכן, עליך ללמוד להבחין בין כעס מדוכא למנוהל. הדבר הראשון שאתה צריך לעשות הוא לזהות מה מעורר את הזעם שלך. זה יכול להיות אירוע חיצוני, כמו תקיפה, אבל גם פנימי, כמו זיכרון של תקיפה. לרוב זה נובע מתחושות של תסכול או פחד. עם זאת, זה לא על להפסיק להרגיש כעס ללא סיבה, זה על טיפול נכון כאשר זה מתרחש ולרדת לעומק מדוע זה קורה.
התעלמות מכעס או כל תחושה אחרת אינה בריאה. אכן, הימנעות לא רק שאינה פותרת את הבעיה, אלא לעתים קרובות מגבירה אותה. למעשה, חלק חשוב בהתפתחות האישית מורכב מהתמודדות עם מה מרגיש כעס ולדעת מה לעשות איתו.
"אז מה כל זה אומר לנו? ובכן, זה מצביע על כך שהחזקת הכעס שלך לא עושה לך הרבה נזק, שההתפרצות מדי פעם היא כנראה בסדר ושזה לא כל כך חשוב אם אתה כועס, אלא איך אתה עושה זה ובאיזו תדירות."
-קלאודיה האמונד-
כעס מדוכא
כעס מדוכא מתרחש כאשר אתה חווה כעס מסיבה כלשהי ועוצר בכוונה את עצמך מלהביע אותו. ייתכן שהסיבה לכך היא שלדעתך זה לא נוח לעשות זאת, בין היתר בגלל דפוסים חברתיים רווחים, פחד או אמונות מסוימות.
עם זאת, אם האנרגיה של הכעס שלך לא מתפוגגת, היא מוכלת תחת לחץ כזה שזה יכול להיות מסוכן ביותר אם הוא יתפוצץ. יתר על כן, ייתכן שזה לא יקרה רק פעם אחת, אלא שוב ושוב.
לדוגמה, זה קורה לעתים קרובות במערכות יחסים המבוססות על הפחדה, בין אם הם מערבים זוגות, עמיתים או משפחה. למעשה, כאשר מקור הכעס הוא מישהו שעמו יש לך קשר מתמשך, זה נפוץ שמתרחשת שרשרת של כעס. זה מוביל לגל עצום של כעס מודחק.
אפשר לדכא רגשות כאלה, אבל זה לא אומר שהם נעלמים. מה שקורה לעתים קרובות הוא שהעוינות נוטה להתהפך עליך ובסופו של דבר גורמת לך לתסמינים פסיכולוגיים או פיזיים. במילים אחרות, זה יכול לעשות אותך חולה.
ההשלכות של כעס מדוכא
כעס הוא לא משהו שקיים רק בראש שלך. כאשר אתה חווה כעס, יש גם מספר השפעות פיזיולוגיות שמשנות את אופן פעולת הגוף שלך. בין השינויים הבולטים ביותר הם הבאים:
- עלייה בלחץ הדם.
- קצב הלב שלך מואץ.
- ייצור האדרנלין עולה בגוף. זה משנה את האיזון שלו.
- מתרחש חוסר איזון במערכת החיסון.
- מערכת השרירים שלך גדלה והופכת נוקשה יותר.
- הנשימה שלך מואצת.
כל זה, במיוחד אם זה אירוע קבוע, יכול לגרום לך להיות נוטה יותר לפתח מחלות מסוימות. באותה מידה, על ידי פיצוץ, סביר להניח שתאבד את השליטה העצמית שלך.
כשזה מגיע לכעס מודחק, לרגשות הכעס שלך לוקח יותר זמן להתפוגג. זה נוטה להיות ממושך ושומר על הגוף שלך במצב של חוסר איזון שהזכרנו לעיל.
כבן אדם, זה נורמלי ובריא עבורך להביע רגשות. לכן הדיכוי אינו מוצלח. למעשה, הכעס שלך ימצא בסופו של דבר דרך להתבטא, וזה בדרך כלל דרך הגוף שלך.
לעבד את הכעס
זה לא רע לכעוס. זו תגובה נורמלית לאיום וכבני אדם, זה חלק מאינסטינקט ההישרדות שלנו. עם זאת, כעס יכול להפוך גם לדפוס לחיים בהגנה. במילים אחרות, לעתים קרובות אתה חש פחד והופכת חוסר סובלנות לדרך להתגבר על חוסר הביטחון שלך.
למען האמת, כעס מדוכא יכול להוביל לדיכאון חמור. במקרה זה, הכעס שלא הצלחת להפגין חוזר, ובשל אפקט ריבאונד, בסופו של דבר מופנה כלפיך. בתנאים האלה, אתה מתחיל להרביץ לעצמך ובסופו של דבר מאבד עניין בכל דבר. זה בדרך כלל בגלל שהאדם שמכעיס אותך הוא אדם אהוב, ואתה עלול להרגיש שזה לא מקובל לחוש כעס כלפיו.
חשוב ללמוד לקבל את הרגשות שלך. להגיד לעצמך שאתה כועס זו ההתחלה. אכן, באופן עקרוני, תחושת כעס היא חיובית. זה מנגנון אזהרה וחשוב להקשיב לו. עם זאת, עליך לעבד את האות הזה כך שהוא לא יהפוך לגורם שפוגע באחרים או בעצמך. לא נולדת עם היכולת הזו, אבל אף פעם לא מאוחר מדי ללמוד.
