פסיכולוגיה קוגניטיבית: מה זה ומי ייסד אותה?
פסיכולוגיה קוגניטיבית היא כיום אחד הטיפולים המשפיעים והיעילים ביותר המשמשים בהחלמה מהפרעות נפשיות. למרות ש"קוגניטיבי" אינו מונח נפוץ במיוחד, הוא נפוץ מאוד בעולם מדעי ההתנהגות.
לכל מי שלא מכיר במיוחד את הפסיכולוגיה, נניח ש"קוגניטיבי" הוא מילה נרדפת של ידע או מחשבה.
כל בני האדם מסוגלים ליצור קוגניציות. כלומר, מחשבות או ייצוגים נפשיים של הדברים שאנו יודעים או המתרחשים סביבנו. אותו דבר לא קורה אם אנחנו לא יודעים או לא מודעים לכך שמשהו קיים.
במונחים מובנים יותר, הפסיכולוגיה הקוגניטיבית מבקשת לדעת אילו רעיונות פורחים במוחו של המטופל וכיצד אלו משפיעים על תגובתו הרגשית וההתנהגותית. איך הרעיונות האלה משפיעים על איך הם מרגישים ומה הם עושים בנידון?
כיום, טיפול קוגניטיבי משמש לעתים קרובות כדי לפתור כל מיני בעיות פסיכולוגיות. הסיבה לכך היא התבוננות כיצד הקוגניציות או המחשבות הללו משפיעות על התנהגות המטופל. במקרים רבים, הקוגניציות הללו אף קובעות את התנהגותן.
לפיכך, הטיפול מנקודת מבט זו מתמקד בזיהוי אותן מחשבות, אמונות ותכניות נפשיות. שאינם תואמים את המציאות ובחלק מהמקרים מוגזמים. זה עובד באמצעות דיון המורכב משאילת שאלות המטילות ספק בהכרות הללו.
ראשית, על האדם או המטופל לזהות ולפקפק באמונות שלו. אז הם יהיו מוכנים לנסח אותם מחדש וליצור קוגניציות חדשות. יש לקוות שהם יהיו הכרות ומחשבות יותר בקנה אחד עם המציאות האובייקטיבית.
המהפכה הקוגניטיבית
בשנות ה-50, הפרדיגמה הרווחת הייתה פסיכולוגיה התנהגותית או פסיכולוגיה של למידה. נכון, הוא הצליח להסביר שפע של תופעות פסיכולוגיות.
עם זאת הוא עדיין היה מוגבל למדי, מכיוון שהוא יכול היה להסביר רק את הנצפה. כל מה שבין גירויים לתגובה נחשב לאפיפנומן. זו הייתה מה שנקרא "הקופסה השחורה" ההתנהגותית וסומנה כלא רלוונטית להתנהגות הניתנת לצפייה.
כשהגישה ההתנהגותית הגיעה למבוי סתום, החלה לתת חשיבות לתופעות אחרות. למשל, התופעות שהתרחשו במוחנו בין הרגע שקיבלנו גירוי לרגע שנתנו תגובה. אז החלו החוקרים לחקור את תהליכי החשיבה, השפה, הזיכרון והדמיון.
כך קרה עם הפסיכואנליזה של זיגמונד פרויד, מגמה שרווחה גם אז. זה גם לא היה מסוגל לתת מענה להפרעות נפשיות רבות, למרות כמה שזה היה מהפכני.
מה שמכונה "המהפכה הקוגניטיבית" מתעוררת ללא תקנה, שבאמצעותה הפסיכולוגיה מכוונת מחדש לתהליכים הנפשיים הפרטיים של הפרט.
בגדול, ישנם כמה קווי מחקר שהולידו את הופעתה של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, כגון:
- ההתקדמות במדעי המחשב ובחישובים (Turing, Von Neumann...) שאפשרו יצירת מכונות שניתנות לתכנות ויכולות לקבל החלטות. הם עשו זאת על ידי יצירת משהו דומה למוח האנושי וכיצד הוא יכול לעבד מידע.
- התקדמות בתחום הקיברנטיקה, בידיו של וינר.
- תיאוריות המידע עם שאנון, שתפסה מידע כבחירה וצמצום של חלופות.
אילו מחברים ניסחו פסיכולוגיה קוגניטיבית?
כפי שהסברנו קודם לכן, הפסיכולוגיה הקוגניטיבית יצאה מהמגבלות של הביהביוריזם, שאינה מסוגלת להסביר, למשל, מדוע ישנם אנשים המגיבים אחרת גם לאחר שקיבלו את אותה התניה. הנציגים הידועים ביותר שהעניקו לפסיכולוגיה הקוגניטיבית מושב בעולם מדעי ההתנהגות היו:
FC בארטלט
הוא היה הפרופסור הראשון לפסיכולוגיה ניסיונית באוניברסיטת קיימברידג'. ההנחה העיקרית שלו הייתה התיאוריה של תוכניות הנפש, שלפיה הוא טען שמחשבות, כמו זיכרונות, הן תהליכים שניתן לשחזר.
בהקראת אגדות למשתתפים בלימודיו, הוא גילה שהם אינם מסוגלים לזכור אותם מילולית, גם אם הסיפורים נקראו שוב ושוב. עם זאת, מה שהוא מצא היה שאנשים אלה נוטים יותר לזכור מה מתאים לדפוסים המנטליים הקודמים שלהם.
ג'רום ברונר
עבור מחבר זה, קיימות שלוש צורות למידה: הפעילה, האיקונית והסמלית. הוא קבע שתיאוריית הוראה חייבת להתמקד בארבעה היבטים עיקריים.
- נטייה ללמידה
- הדרכים שבהן ניתן לבנות גוף ידע
- הרצפים להצגת החומר
- והטבע והמקצב של שכר ועונש
החלק החשוב ביותר בתיאוריה שלו היה זה: תלמיד ילמד יותר ומהר יותר אם היה מעורב בידע שהוא מנסה לרכוש ויישם אותו.
גרדנר
הוא ניסח את התיאוריה המפורסמת של אינטליגנציות מרובות, לפיה אינטליגנציה תהיה היכולת לארגן מחשבות ולתאם אותן עם פעולות. לכל אדם יהיו לפחות שמונה סוגים של אינטליגנציה או יכולות קוגניטיביות.
האינטליגנציות הללו הן אוטונומיות למחצה, אך הן פועלות כצוות (משולב) בתוך המוח של הפרט. כל אדם גם יפתח סוג אחד של אינטליגנציה במידה רבה יותר מהאחרים בשל דגש תרבותי.
ג'פרי שטרנברג
שטרנברג ידוע בעיקר בזכות תיאוריית האהבה המשולשת שלו, לפיה אהבה שלמה מורכבת משלושה יסודות: אינטימיות, תשוקה ומחויבות.
בתורו, הוא גם הניח את התיאוריה הטריארכית של האינטליגנציה, האומרת כי אינטליגנציה היא פעילות נפשית שמטרתה להסתגל, לבחור ולעצב סביבות רלוונטיות של הנושא הנדון. אינטליגנציה, על פי חוקר זה, תוכח כיצד כל אחד מאיתנו מתעמת או מקדם שינויים.
דיוויד רומרלהרט
הוא מחבר מאוד משפיע של התיאוריה של תוכניות מנטליות. לפי חוקר זה, סכמות מנטליות הן ייצוגים של מושגים כלליים המאוחסנים בזיכרון ועוזרים לנו לארגן את העולם. התיאוריה שלו מסבירה כיצד העולם מיוצג במוחנו, וכיצד אנו משתמשים במידע זה כדי ליצור אינטראקציה עם העולם.
ז'אן פיאז'ה
הוא אחד המחברים החשובים ביותר לפסיכולוגיה קוגניטיבית. הוא ניסח את התיאוריה של התפתחות קוגניטיבית בשלבים. שלבים אלה מאופיינים בהחזקת מבנים לוגיים שונים מבחינה איכותית. מבנים המתייחסים ליכולות מסוימות ומטילים הגבלות מסוימות על ילדים.
ישנם נציגים רבים אחרים של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, כגון ויגוצקי, אריקסון או אוסובל, שראוי להם מקום ברשימה זו. בכל מקרה, תרומותיהם חוללו מהפכה בפסיכולוגיה.
בגלל מה שהגברים האלה עשו, הפסיכולוגיה עשתה צעדים ענקיים קדימה. הביהביוריזם עדיין רלוונטי ואף משולב עם קוגניטיביות. עם זאת האחרון היה התקדמות גדולה ביחס למה שהכרנו לפני עשרות שנים. זה שיפר את הטיפול בהפרעות נפשיות שונות. כיום ניתן לטפל בדיכאון, למשל, ביעילות רבה יותר.
עם זאת, גם הפסיכולוגיה הקוגניטיבית אינה פטורה ממגבלות. ביקורות מנומקות העוסקות בהנחה שתהליכים והתנהגויות נפשיות נפרדים. או בעצם שהראשון קודם לזה.
