כשהסוף לא נותן לך לדמיין התחלה חדשה?

אני לא מבין איך זה יכול לקרות. אני לא מאמין שעזבתי את המקום הזה. איך זה יכול להיגמר אם זה נתן לי חיים? אלו יכולות להיות חלק מהמחשבות שלך כרגע. הסוף לא יאפשר לך לדמיין התחלה חדשה.

אם רעיונות כאלה רצים לך בראש, זה בדיוק בגלל שאתה עדיין חי בעבר ואתה לא יכול להתגבר על זה. הסיפור הסתיים, אבל הוא נותר לא גמור עבורך. לעיר נגמרו החוויות, אבל אי אפשר לקבל את זה.

עם זאת, סופים הם רק ההוכחה המוחשית האחרונה לחוויה שתמיד תישאר עם חלק מכם. הם מתכוונים שאתה צריך להיפרד, זה נכון, אבל הם גם מראים שחווית משהו שאף אחד לא יכול לקחת ממך, כי הוא שייך לך.

סוף יכול להיות גם התחלה חדשה

כרגע אתה חי במצב נסער של בלבול, בסתירה בין המציאות שרודפת אותך לבין מה שהיית רוצה שתהיה. זה טבעי לחלוטין ואין סיבה להתבייש. כולנו הרגשנו שמשהו שרצינו חמק לנו דרך הידיים בשלב מסוים.

עם זאת, כאשר הסוף דופק על דלתך ועברת תקופה של בלבול מוחלט, הגיע הזמן לתת לעצמך דחיפה. זה יעזור לך להניח את הרגליים על הקרקע, לרפא את מה שנשבר ולהתחיל מחדש.

אם אתה עומד בפני סוף, למה שלא תתחיל משהו אחר משם? הכל עניין של לגרד את כל ההיבטים החיוביים שקיבלת ממשהו שלא יכול להמשיך יותר. זו לא שאלה של להתחיל את החיים שלך מאפס, אלא סיפור של בגרות שנרכשו דרך התנסויות קודמות.

אות גדולה לאחר נקודה

אליפסות שמכסות נקודות אינן בריאות לאף אחד, ללא יוצא מן הכלל. אם יש משהו שלא יכול להיות יותר, או אם הגיע הזמן לארוז את המזוודה ולעזוב, זה לא מועיל להכחיש ולגרום לעצמך יותר נזק.

יש סיפורים חדשים לדמיין שמחכים לך בחוץ. הסיפורים האלה צריכים להתחיל באות גדולה. שם, תראה את עצמך משתקף במראה שמזכירה לך שאחרי שאיבדת את עצמך, אתה יכול למצוא את עצמך שוב.

חוליו קורטאסר אמר ששום דבר לא אבוד אם יש לך את האומץ להכריז שהכל אבוד. אז לוותר לא יכול להיות אופציה כשאתם בשלב של לעשות את הצעד הקשה ביותר ולסגור את הדלת לבית שבו אתם כבר לא יכולים לשהות.

מתחיל להבין

זה יהיה קשה, זה יהיה מוזר, וזה ייקח אומץ, אבל אתה יכול לעשות את זה. ברגע שאתה מתחיל להיות מודע ולהרגיש מוזר, הזדמנויות חדשות ייפתחו לפניך.

לאט לאט תתחילו להבין, ורק לאחר שתבינו לגמרי מה קרה תמצאו שלווה. מציאת הסתגרות, קבלת מה שקרה וריפוי הפצעים שלך יגרמו לך להרגיש טוב יותר, ובו בזמן ישפרו את מערכות היחסים שלך עם אחרים.

עם כל זה בחשבון, האם זה בסדר לזכור את הסוף? כן, כמובן, אבל אי אפשר להמשיך לחיות בו. זה לא קיים יותר, זה זיכרון, וזיכרונות מסוננים ומאוחסנים. תארו לעצמכם התחלות חדשות, מצאו דרך לחיות בהווה, ולנצל את מלוא היתרונות של מה שיש להיום להציע.