השרך והבמבוק: אגדה של תקווה
אפשר לומר שהסיפור של השרך והבמבוק הוא אגדה של תקווה. למה? כי הסיפור הזה מראה את המהות האמיתית של חוסן והתמדה. זה משקף את החשיבות של לא לוותר כאשר אנחנו צריכים להתמודד עם מכשול, אתגר או בעיה בלתי צפויה.
אולי לא נראה שום שינוי ואולי נתקשה להמשיך בנקודה שבה לא נראה שום התקדמות אלא קיפאון או אפילו נסיגה. כמובן שזה חלק מהחיים, וללא ספק, מספר גורמים באים לידי ביטוי בבואו לשקול אם לדבוק או לא להיצמד לדרך שאנו מאמינים שמובילה אותנו לעבר הרצונות שלנו.
אבל מה אם נפסיק לחפש ונגלה שהמטרה שלנו לא הייתה רחוקה כמו שחשבנו? כאן נכנסת לתמונה תופעה מתועדת נרחבת בפסיכולוגיה ובכלכלה: סלידה מהפסד.
חוסר אמון רגשי וקוגניטיבי סביב סיכונים
אנחנו מעדיפים לא להפסיד מאשר לנצח, ולכן אנחנו נוטים לפרוש מוקדם יותר כדי לשחק בטוח ולא לקחת סיכונים. זו הסיבה שכאשר אנו מעריכים מה נוכל להרוויח, אנו מעדיפים לצעוד אחורה ולהימנע מהפסד לפני שנגיע להטבה.
אובדן זה יכול להיות רגשי, כלכלי או מכל סוג אחר. מה שברור הוא שאם ניקח בחשבון את התופעה, נוכל להגדיל את סיכויי ההצלחה שלנו במצב ספציפי.
כפי שהציעו עמוס טברסקי ודניאל כהנמן, היחס שלנו לבעיות תלוי באופן שבו אנו ממקמים את האלטרנטיבות. אז אם נחשוב על בן אדם, בואו נקרא לה רוזה, שנמצאת במערכת יחסים מונוטונית ומשעממת כבר 15 שנה, אנחנו יכולים לקלוט שיש איזה קרס שמונע ממנה לסיים את הקשר.
אם רוזה מקבלת את ההחלטה לסיים את מערכת היחסים שלה או לא תלויה בעיקר באיך שהיא רואה את ההישארות בה. יש לה שתי אפשרויות שאנחנו הולכים לחלוק להלן, תחילה במונחים מופשטים ולאחר מכן באופן ספציפי יותר ביחס למקרה הספציפי הזה:
- אם נשקול את המצב במונחים של רווחים, התגובה שלנו תהיה בדרך כלל של סלידה או חוסר אמון כלפי הסיכון או השינוי. כלומר, אם רוזה מחשיבה שיציבות רגשית חשובה יותר מהצורך לגלות דברים חדשים, היא תישאר במערכת היחסים.
- אם נשקול את המצב במונחים של הפסדים, נעדיף לקחת סיכון ולקחת צעד קדימה. כלומר, אם רוזה מאמינה שהיא זקוקה לשינוי בחייה ושגילוי העולם הכרחי עבורה יותר מאשר שיש למי לפנות 24 שעות ביממה, הנטייה שלה תהיה יותר מברורה.
אותו דבר קורה כשאנחנו צריכים להתמודד עם יום רע או רגע רע. אם אנחנו מאמינים שהכל רע, אז כנראה נשמור על האמונה שכל דבר שנעשה עלול להחמיר את המצב. זה יוביל אותנו לרמה גבוהה של חוסר תנועה וכידוע, חוסר תנועה אינו עולה בקנה אחד עם חיים מלאים.
כדאי להדגיש זאת כשבאים לשקול מה מחזיק אותנו מרותקים ומה כדאי להסתכן כדי להשיג את המטרות שלנו. כמו כן, יש צורך לחשוב על הפרטים הללו כאשר אנו מקבלים החלטות. לכן כל כך חשוב לערוך רשימות של היתרונות והחסרונות של האפשרויות השונות שנחשבות לנו סבירות בבואנו להחליט על משהו.
אגדת השרך והבמבוק
יום אחד החלטתי לוותר: התפטרתי מהעבודה, מהזוגיות שלי ומהחיים שלי. הלכתי ליער לשוחח עם זקן שנאמר שהוא חכם מאוד.
"אתה יכול לתת לי סיבה אחת טובה לא להפסיק?" שאלתי אותו.
"תסתכל מסביב" הוא ענה. "אתה רואה את השרך והבמבוק?"
"כן", עניתי.
"כששתלתי את השרך ואת זרעי הבמבוק, טיפלתי בהם היטב. השרך גדל במהירות. הירוק המבריק שלו כיסה את הרצפה. ובכל זאת שום דבר לא יצא מזרעי הבמבוק. אבל לא ויתרתי על הבמבוק.
בשנה השנייה השרך צמח יותר תוסס ושופע, ושוב, שום דבר לא צמח מזרעי הבמבוק. אבל לא ויתרתי על הבמבוק.
בשנה השלישית עדיין שום דבר לא נבט מזרעי הבמבוק. אבל לא ויתרתי על הבמבוק.
בשנה הרביעית שוב לא יצא שום דבר מזרע הבמבוק. אבל לא ויתרתי על הבמבוק.
ואז בשנה החמישית, נורה זעיר הגיח מהאדמה. בהשוואה לשרך, הוא היה לכאורה קטן וחסר חשיבות.
אבל אז בשנה השישית, הבמבוק גדל לגובה של 60 מטר. הוא השקיע חמש שנים בגידול השורשים כדי לקיים אותו. השורשים האלה חיזקו אותו ונתנו לו את מה שהוא צריך כדי לשרוד.
האם ידעת שכל הזמן הזה שאתה נאבק, באמת הצמחת שורשים?
לבמבוק יש מטרה שונה מהשרך, אבל שניהם הכרחיים והופכים את היער ליפה".
לעולם אל תצטער על יום אחד בחייך. הימים הטובים משמחים אותך. הימים הרעים נותנים לך ניסיון. שניהם חיוניים לחיים. אושר שומר אותך מתוק. הניסיון שומר אותך חזק. צער שומרים אותך אנושי. נפילות שומרות עליך צנוע. הצלחה מחזיקה אותך לזרוח...
אם אתה לא מקבל את מה שאתה מייחל לו, אל תוותר על התקווה, אולי אתה רק מניח שורשים...
שקול מחדש את סדרי העדיפויות שלך מדי יום
כאשר אנו שקועים (או לא) בפרויקט חיים מכל סוג שהוא, עלינו לשאול את עצמנו מה ראוי להשקיע זמן ומאמץ כמו הבמבוק. המטרות המוערכות והפוריות ביותר בטווח הארוך הן אלו שהכי קשה לנו.
האגדה הזו אינה המיתולוגית "במקום שיש רצון יש דרך". המסר הזה הוא לא מציאותי כמו שהוא מעצבן והוא שולל מאיתנו דיאלוג פנימי ישר ובריא. מה שכדאי לומר הוא שאם אתה באמת מאמין שמשהו אפשרי ויש לך את הכוח להילחם על זה, כדאי לעבוד כדי להשיג אותו.
בין אם תשיג את זה או לא, המסע שווה את זה. כאן נכנסת החשיבות של מושג מחדש של האפשרויות שלנו ולתת הכל להשקות את זרעי הבמבוק שלנו קצת יותר בכל יום. הכל מצטבר, ולכן ההשקעה הרגשית במה שאנחנו רוצים ראויה להרבה התייחסות וטיפול.
בואו נזכור את המסר שהאגדה של היום מציעה לנו: לנסות שומר אותך חזק. צער שומרים אותך אנושי. נפילות שומרות עליך צנוע. ההצלחה מחזיקה אותך לזרוח... אם אתה לא מקבל את מה שאתה מייחל לו, אל תוותר על התקווה, אולי אתה רק מניח שורשים...
