הווארד גרדנר ותאוריית האינטליגנציות המרובות
ביסודו של דבר, גרדנר הבין שלאנשים אין אינטליגנציה גלובלית אחת שמתאימה לכל היבט של חייהם. למעשה, היו סוגים שונים של אינטליגנציה שהוא כינה אינטליגנציות מרובות. אז, התיאוריות הפסיכולוגיות האחרונות על אינטליגנציה השאירו מאחור את המושג המסורתי והבלתי הוגן הזה של אינטליגנציה.
כמו שאמרנו, לא מזמן נמדדו ופותחו רק החלקים הלוגיים-מתמטיים והלשוניים של האינטליגנציה. אבל התיאוריה של אינטליגנציות מרובות רואה בכשירות קוגניטיבית קבוצה של כישורים, כישרונות ויכולות מנטליות הנקראות "אינטליגנציות". יתרה מכך, לכל אחד יש את הכישורים, היכולות המנטליות והכישרונות הללו במידה מסוימת.
הגדרה של אינטליגנציה לפי גרדנר
מצוינות אקדמית היא לא הכל
גרדנר מגדיר אינטליגנציה כ"יכולת לפתור בעיות, או ליצור מוצרים, המוערכים בתוך מסגרת תרבותית אחת או יותר". קודם כל, הוא מרחיב את שדה המשחק של מהי אינטליגנציה ומזהה את מה שאנשים תמיד ידעו באופן אינטואיטיבי.
וזה שסוגים מסוימים של אינטליגנציה קשורים להצלחה בלימודים, אבל יש אחרים, חשובים לא פחות, שלא. לפחות לא באופן ישיר, ולא באופן שבו נמדדה אינטליגנציה באופן מסורתי.
למעשה, הגורם האקדמי בדרך כלל אינו המנבא הטוב ביותר לכמה רחוק אדם יגיע. יש אנשים שציונים גבוהים מאוד במבחני אינטליגנציה מסורתיים, אבל אין להם, למשל, אפילו את המיומנות הקטנה ביותר בכל הקשור למערכות יחסים.
להצליח בעסקים, או בספורט, דורש אינטליגנציה. אבל אנחנו משתמשים בסוג אחר של אינטליגנציה בכל תחום אחר. לא טוב יותר או גרוע יותר, רק שונה. במילים אחרות, איינשטיין לא יותר או פחות אינטליגנטי ממייקל ג'ורדן. במקום זאת, רק שהאינטליגנציות שלו משתלבות בתחומים שונים.
למעשה, מה שתיאוריה זו של אינטליגנציות מרובות דוגלת בו הוא שאנו מתאימים את שיטות ההוראה שלנו לסוג האינטליגנציה של כל אדם. הסתגלות כזו אף תוריד את עלויות החינוך (זמן, משאבים, אנרגיה).
אינטליגנציה היא מיומנות שאתה יכול לפתח
שנית וחשוב לא פחות, גרדנר מגדיר אינטליגנציה כיכולת. לא מזמן אנשים ראו באינטליגנציה מולדת ובלתי ניתנת לשינוי. או שנולדת אינטליגנטית או לא, והחינוך שלך לא יכול היה לשנות את זה. כתוצאה מהמחשבה הזו, לפני זמן לא רב אנשים לא חינכו אנשים לקויי נפש כי הם ראו בכך חסר טעם.
הגדרת אינטליגנציה כמיומנות פירושה שזו יכולת שאתה יכול לפתח. גרדנר לא מכחיש את המרכיב הגנטי. במקום זאת הוא טוען ש"פוטנציאלים" אלו יתפתחו בהתאם לסביבתו של האדם, לחוויותיו, להשכלתו וכו'.
זו הסיבה, לפי מודל האינטליגנציות המרובות שהציע הווארד גרדנר, לכולנו יש את הפוטנציאל לפתח את האינטליגנציה שלנו, נתמך על ידי היכולות והמוטיבציה שלנו.
התיאוריה של אינטליגנציות מרובות: 8 סוגי אינטליגנציה
אינטליגנציה לוגית-מתמטית
גרדנר מגדיר את האינטליגנציה הזו כיכולת להבין יחסים מופשטים. אנו משתמשים בו כדי לפתור בעיות בלוגיקה ומתמטיקה. היא תואמת את דרך החשיבה של ההמיספרה הלוגית, ועם מה שהתרבות שלנו תמיד ראתה כסוג האינטליגנציה היחיד (Morchio, 2004:4).
לפי Gardner (1999a) מודיעין זה עוסק ב:
- היכולת ללהטט בין מספרים ביעילות
- לנתח בעיות באופן הגיוני
- לחקור בעיות באופן מדעי
האנשים האלה נהנים:
- פתרון תעלומות
- עבודה עם מספרים וחישובים מורכבים
- ספירה
- ארגון מידע לטבלאות
- תיקון מחשבים
- עושה משחות מוחות
- משחק משחקי וידאו
הם יכולים גם להעריך, להבין ולזכור מספרים וסטטיסטיקות (Armstrong, 2003) היטב. זוהי האינטליגנציה של מתמטיקאים, מדענים, מהנדסים ולוגיקנים (Gardner, 1999a).
אינטליגנציה מילולית-לשונית
זוהי האינטליגנציה המוכרת ביותר בלימוד והוראת שפות זרות. הסיבה היא שזה כרוך בקריאה, כתיבה, הקשבה ודיבור (Morchio, 2004).
אינטליגנציה זו מרמזת על רגישות מיוחדת לשפה המדוברת והכתובה ועל היכולת להשתמש בשפה להצליח בתחומים רבים ושונים. זה כרוך במיומנות בשימוש בתחביר, פונטיקה, סמנטיקה ושימושים פרגמטיים בשפה (רטוריקה, זכרונות, הסבר ומטאליות) (Morchio, 2004:4).
אנשים עם סוג זה של אינטליגנציה נראים טבעיים ביותר מסבירים, מלמדים או משכנעים. למה? כי הם משתמשים בשפה בצורה מאוד מדויקת. לפי ארמסטרונג (2003) הם אוהבים לבלות:
- קריאה
- מספר סיפורים או בדיחות
- צפייה בסרטים
- כתיבה ביומן
- יצירת אמנות
- לכתוב שירים
- ללמוד שפות זרות
- משחק משחקי מילים
- חוקרים
לפיכך, זוהי אינטליגנציה של עורכי דין, סופרים, משוררים, מורים, קומיקאים ודוברים (Gardner, 1999a).
אינטליגנציה מוזיקלית-קצבית
אינטליגנציה זו כוללת את "היכולת לתפוס צורות מוזיקליות" (Guzmán & Castro, 2005:185). המשמעות היא היכולת להלחין, לפרש, לשנות ולהעריך בקלות כל מיני מוזיקה וצלילים (Gardner, 1999a).
לאנשים אלה יש "רגישות לקצב, לקצב, לטון ולגוון ולצלילים מהטבע ומהסביבה" (Guzmán & Castro, 2005:185). לפי ארמסטרונג (2003), הם אנשים שמבלים זמן רב:
- שירה
- האזנה למוזיקה
- נגינה בכלים
- הולכים לקונצרטים
- יצירת מוזיקה
- מזמזמים בזמן שהם לומדים
לסיכום, זוהי האינטליגנציה של אוהבי מוזיקה: מלחינים, זמרים, מהנדסי סאונד, מוזיקאים, מורים למוזיקה וכו' (Guzmán & Castro, 2005).
אינטליגנציה חזותית-מרחבית
אינטליגנציה חזותית-מרחבית כוללת את היכולת לעצב ולחזות בתמונות דו- ממדיות ותלת- ממדיות (Armstrong, 2000a). כמו כן, זוהי היכולת להבין, לתפעל ולשנות את הפריסה של חללים גדולים וקטנים כאחד (Gardner, 1999a).
לאנשים שהאינטליגנציה הגבוהה ביותר שלהם היא חזותית-מרחבית, קל לזכור תמונות וחפצים ולא מילים. הם מבחינים בדגמי מכוניות, אופניים, בגדים ושיער (ארמסטרונג, 2003).
האנשים האלה אוהבים לבלות:
- ציור
- שרבוט
- ציור
- משחק משחקי וידאו
- יצירת דגמים
- קריאת מפות
- חקר אשליות אופטיות ומבוכים.
זוהי אינטליגנציה של אדריכלים, טייסים, מלחים, שחמטאים, מנתחים ואמנים. זוהי גם האינטליגנציה של ציירים, גרפיקאים ופסלים (Gardner, 1999a).
אינטליגנציה גופנית-קינסתטית
אינטליגנציה גופנית-קינסתטית מורכבת מהיכולת להשתמש בגופך (כולו או רק בחלקים מסוימים) כדי להביע רעיונות, ללמוד, לפתור בעיות, לבצע פעילויות או ליצור מוצרים (Gardner, 1999; Morchio, 2004).
הם מסוג האנשים שקולטים מיומנויות פיזיות במהירות ובקלות. הם אוהבים לזוז ולעשות ספורט. במילים אחרות, החלק האהוב עליהם בבית הספר הוא הפסקה או כושר (Armstrong, 2003).
הם יכולים לרקוד בחן, לפעול ולחקות ביטויים וגינונים של אנשים אחרים (ארמסטרונג, 2003). אנשים אלה חושבים בזמן שהם זזים, ולומדים טוב יותר כשהם בתנועה (Armstrong, 2003).
זהו סוג האינטליגנציה שבדרך כלל גבוה מאוד אצל ספורטאים, בלרינות, שחקנים, מנתחים, בעלי מלאכה, ממציאים, מכונאים ומקצועות טכניים אחרים (Gardner, 1999).
אינטליגנציה בין אישית
אינטליגנציה בין אישית כוללת את היכולת להתמקד בדברים שחשובים לאנשים אחרים. זה אומר לזכור את תחומי העניין, המניעים, השקפת העולם, הסיפור האישי והכוונות של אנשים אחרים. זה כולל לעתים קרובות את היכולת לחזות את החלטותיהם, רגשותיהם ומעשיהם (Armstrong, 2003; Gardner, 1993a; 2006).
אנשים שיש להם אינטליגנציה בין אישית גבוהה באופן טבעי אוהבים לשוחח, ללמוד בקבוצות או בזוגות, ולעבוד או לעשות דברים עם אנשים (Armstrong, 2003). הם מבלים זמן רב בעזרה לאנשים ונרשמים כמתנדבים למטרות חשובות (ארמסטרונג, 2003). בנוסף, הם " מתווכי סכסוכים חברתיים טובים " (Guzmán & Castro, 2005:187).
הם מתקשרים טובים מכיוון שהם משתמשים בשפת גוף מילולית וגוף. יש להם הרבה חברים, מרגישים חמלה אמיתית כלפי אנשים ויודעים איך להניע אותם (ארמסטרונג, 2003). מכאן שזוהי האינטליגנציה של מורים, מטפלים, יועצים, פוליטיקאים, אנשי מכירות ומנהיגים דתיים (Gardner, 2006).
אינטליגנציה נטורליסטית
אינטליגנציה נטורליסטית מוגדרת כרגישות לצורות טבעיות ולמאפיינים הגיאולוגיים של כדור הארץ. זה כרוך ביכולת להבחין ולסווג את הפרטים והאלמנטים של סביבה עירונית, פרברית או כפרית (Morchio, 2004).
לפי ארמסטרונג (2003), האנשים האלה נהנים:
- קמפינג
- יוצאים לטיולים
- טיפול בחיות מחמד
- לימוד וסיווג שמות האנשים, החיות, הצמחים והעצמים סביבם
אינטליגנציה זו חשובה ביותר לתרבויות התלויות בציד, דיג וקציר. זוהי האינטליגנציה של מדעני טבע וחברה, משוררים ואמנים. בדרך כלל הם יכולים לבחור פרטים, ולהשתמש ולפתח את כישורי התפיסה שלהם בעבודתם (Gardner, 1999a).
אינטליגנציה קיומית
אולי יש לך אינטליגנציה קיומית, או אינטליגנציה של "שאלה גדולה". אבל גרדנר (2006) לא אישר אם מדובר באינטליגנציה אמיתית או לא. הוא אמנם עונה כמעט על כל הקריטריונים, אבל חסר אחד. אין ראיות לכך שחלקים מסוימים במוח עוסקים בשאלות פילוסופיות, קיומיות.
החלק המרכזי באינטליגנציה זו הוא הנטייה לחשוב במונחים של שאלות ולחפש תשובות טרנסצנדנטליות. האנשים האלה חושבים על דברים כמו: למה חיים קיימים? למה מוות קיים? למה יש מלחמה? מה יקרה בעתיד? מה זאת אהבה? (גרדנר, 2006).
אינטליגנציה רוחנית היא גם חלק מהאינטליגנציה הקיומית. למרות שזה לא נחשב לאינטליגנציה בפני עצמה, אלו היו למעשה אנשים רוחניים מאוד המתעניינים בנושאי דת שהעניקו השראה לגארדנר לחקור אינטליגנציה קיומית.
עובדה שיש אנשים שמיומנים יותר במדיטציה. לאנשים אלו יש בדרך כלל ניסיון רוחני ונפשי יותר (Gardner, 1999a).
לסיכום, התיאוריה של גרדנר על האינטליגנציות המרובות הייתה מהפכה מוחלטת. זה מרחיב את קשת האנשים שאנו יכולים לקרוא להם אינטליגנטים. לכן נפתחת דרך מרתקת, המזמינה אותנו לחשוב משהו חדש. שלכל אחד יש את ה"פוטנציאלים" הייחודיים שלו והוא יכול להצליח אם יזהה ויפתח אותם.
תיאוריית האינטליגנציות המרובות רואה את בני האדם בצורה חיובית. בסופו של דבר, זה נראה מציאותי יותר מהמושג המסורתי החד-פנים של אינטליגנציה.
ביבליוגרפיה
Gardner, H. (1995). מסגרות תודעה: התיאוריה של אינטליגנציות מרובות. הוצאת פונטנה.
Lazear, D. (1991a). שבע דרכים לדעת: הוראה עבור אינטליגנציות מרובות (מהדורה 2א). Palatine, IL: Skylight Publishing.
