רגישות סביבתית גבוהה: סימנים ומאפיינים
צלילים או ריחות חזקים, אורות עזים, המוני אנשים... אלו הן דוגמאות לדברים שאנשים עם רגישות סביבתית גבוהה עלולים להיאבק בהם. רגישות סביבתית גבוהה מאפיינת אנשים שחווים רמות מתח גבוהות כתוצאה מגירויים חברתיים, פיזיים ורגשיים מסוימים הנמצאים בסביבתם הקרובה. רחוק מלהיות משהו "רק בראש שלך", מצב זה יכול להשפיע הן על הפרודוקטיביות והן על היציבות הפסיכולוגית.
ג'ון דיואי, מורה ופסיכולוג אירופאי ידוע, אמר שהרווחה שלנו תלויה במידת ההתאמה שלנו למצבים חברתיים. כל שינוי, אי סדרים קטנים או חיכוך יוצרים אי יציבות פסיכולוגית ופיזיולוגית מיידית.
"שינינו את הסביבה שלנו בצורה כל כך קיצונית שעלינו לשנות את עצמנו כדי להתקיים בסביבה החדשה הזו."
-נורברט ווינר-
למשל, להיות בחדר חם מאוד זה לא נוח ולכן ננסה להתאים את הטמפרטורה לצרכים שלנו. דוגמה נוספת: אם אתם הולכים לבד בלילה ברחוב חשוך וריק ותשמעו צעדים מאחוריכם, תרגישו מאוימים. גירוי זה אומר למוח שלנו להגיב: לרוץ, להזעיק עזרה, או להסתובב ולהתמודד מול התוקף.
רגישות סביבתית גבוהה מתייחסת לתגובות חמורות יותר לסביבתך. שקול תרחיש שבו קבוצת אנשים (בסביבת עבודה, למשל) מרגישה בנוח ביחד, מלבד אדם אחד. לאדם האחד הזה יש סף נמוך יותר לצלילים. אדם זה רגיש יותר לשיחות, לאורות המשרד, לריחות מהמטבחון או מחדר ההפסקה. קשה יותר לאדם הזה להרגיש בנוח מבחינה חברתית או פיזית בסביבת עבודה שעשויה להיות נוחה לחלוטין לכל השאר.
רגישות סביבתית גבוהה: למה אנחנו סובלים?
רגישות סביבתית גבוהה אינה נושא חדש. מוזר ככל שיהיה, פסיכולוגים אקולוגיים השקיעו עשרות שנים במחקר כיצד אנו מתייחסים לסביבה הקרובה שלנו. הם רואים את ההשפעות של הסביבה שלנו על גופנו, המוח שלנו והתרבות שלנו.
מחברים כמו לזרוס, פולקמן וכהן פיתחו מודל תיאורטי שבו הסבירו שרגישות זו מבוססת על שורה של תנאים מאוד ספציפיים. לכל אחד יש ספי סובלנות כאשר מוצגים להם גירויים מסוימים. גירויים אלו הם במיוחד אלו שאיננו יכולים לשלוט בהם ואלו שלא פיתחנו אסטרטגיות אישיות להתמודד עם השפעתם.
מופנמות ורגישות סביבתית
עם זאת, ישנן גם גישות שלוקחות בחשבון אישיות. כתוצאה מכך, וכדוגמה, אוניברסיטת הרווארד הצליחה להוכיח שמוחות של אנשים מופנמים מפגינים רגישות סביבתית גבוהה. בממוצע, טיפוס אישיות מופנם מוביל לתשומת לב רבה יותר לפרטים היומיומיים. תשומת לב זו מייצרת לעתים קרובות עומס יתר כאשר יש גירוי מוגזם בסביבה.
בהתאם לכך, עודף גירויים זה, בין אם זה שמיעתי, חזותי, מישוש וכו', גורם לרמה גבוהה יותר של מתח ותשישות אצל אנשים אלו. שלא להזכיר עובדה רלוונטית נוספת: אנשים עם רגישות סביבתית גבוהה נוטים להיות בעלי רגישות גבוהה יותר לרגשות של אחרים, כמו גם לחרדה, לדאגות או לפחד. אנשים אלו מסוגלים לקלוט את הרגשות הללו באווירה ואינם מסוגלים לסנן אותם. הדבקה רגשית זו מתרחשת לעתים קרובות אצל אנשים עם רגישות סביבתית גבוהה.
מהם כמה מאפיינים של רגישות סביבתית גבוהה?
דבר אחד שחשוב לזכור לגבי מצב זה הוא שהסובלים יכולים ליפול בתוך ספקטרום. יהיו אנשים עם רגישות גדולה יותר מאחרים. לחלק מהסובלים יש סף שהוא קצת יותר עמיד לגירויים הפסיכו-סוציאליים של סביבתם. בואו נסתכל על כמה מהמאפיינים הנפוצים ביותר:
- לא נוח כשמדובר באורות בהירים, צלילים חזקים וריחות מסוימים.
- נבהל בקלות מקולות פתאומיים, כמו בלימת מכונית, סגירת דלת או נשירת זכוכית.
- לא נוח במצבים עם מספר גדול של אנשים. הם עשויים גם להרגיש רמות מתח גבוהות במקומות שבהם דברים רבים מתרחשים בו זמנית (טלוויזיה דולקת, שיחות מתרחשות, ילדים משחקים, טלפון מצלצל...)
- אנשים רגישים מאוד מושפעים מאוד כאשר הם רואים או מאזינים לחדשות רעות.
- זה גם נפוץ שאנשים אלה מרגישים כועסים, עצובים או מאוכזבים כשהם רואים או קוראים על מצבים שבהם האנושות אינה הוגנת או אלימה.
- כל הרגשות הללו יכולים להיות מלווים בבעיות פיזיות כמו כאבי ראש, עייפות או בעיות עור.
דרכי התמודדות עם רגישות סביבתית גבוהה
אנחנו כבר יודעים מהי רגישות סביבתית. עכשיו, איך נתמודד עם זה? הדרך הטובה ביותר להגיב למצב זה היא לא על ידי הימנעות ממה שגורם לנו ללחץ. אנחנו לא יכולים לשלוט על הכל בסביבתנו. אנחנו לא יכולים, למשל, להנמיך את עוצמת התנועה, או לבקש מאנשים להפסיק לדבר או לעזוב את האזור שבו אנחנו נמצאים. זה בלתי אפשרי עבורנו ליצור סביבות אידיאליות כדי למנוע בעיות עם רגישות. כיום, רוב הסביבות מאופיינות בגירוי יתר ובאי-חיזוי.
במקום לחפש לפתור את הגורמים החיצוניים, עלינו לעבוד על מה שקורה בתוכנו. ישנן דרכים למזער את ההשפעה שיש לגירויים אלו על המוח והגוף שלנו. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם רגישות יתר היא לעבוד על ההגנות הרגשיות והחושיות שלנו מפני גירויים.
טכניקות לניהול רגישות סביבתית
- זהה מהם גורמי הלחץ שלך. שקול כיצד להגן על עצמך מפניהם. (אם זה קל, הרכיבו משקפי שמש. אם זה קול, שקול כמה אוזניות ביטול רעשים).
- עבוד על טכניקות הרפיה או נסה למקד את תשומת הלב שלך במקום אחר. לדוגמה, אם אתה מקבל גירוי יתר על ידי קבוצות גדולות של אנשים, אמנו את עצמך להסתכל על חפץ קבוע כאשר אתה מתחיל להרגיש לא בנוח. בין אם זה תקרה, חלון, ציור או פרסומת ברחוב, התמקד רק בחפץ הזה. בזמן שאתה מתמקד, עבוד על הנשימה שלך ונסה להירגע.
- תן לעצמך זמנים קבועים במהלך היום לקחת הפסקה. לפעמים אתה עשוי להזדקק רק ל-5 דקות בכל שעה כדי להרגיע את דעתך. קום והסתובב קצת. לך למקום שקט או אפילו תן לעצמך כמה דקות לעשות מדיטציה.
- לבסוף, כדי להימנע מהידבקות רגשית, יש צורך להפסיק להתמקד כל כך באנשים אחרים. במקום זאת, התחל להיות מודע יותר למה שקורה רגשית בתוכך. התמקד יותר ברגשות שלך ופעל כדי להגן על עצמך מפני השפעת רגשות של אנשים אחרים. אל תתנו לרגשות של אחרים לשנות את ההרגשה שלכם. עבדו על שמירה על רגיעה ללא קשר למה שקורה סביבכם והתמקדו במצב הנפשי שלכם.
לסיכום, כל אחד רגיש לסביבתו בצורה כזו או אחרת. עם זאת, המטרה היא שהגירויים החיצוניים הללו ישפיעו עלינו כמה שפחות. על ידי מציאת דרכים לסנן את הגירויים ולהגן על עצמנו מפני הידבקות חברתית, נוכל למנוע מרגישות סביבתית גבוהה להשפיע על התפוקה, היעילות והמצב הרגשי שלנו. הכל על מציאת הטכניקות שעובדות בשבילך.